30 רפתות בעוטף עזה
73 רפתות בבאר טוביה
4 רפתות בעוטף שומרון
105 רפתות בעמק יזרעאל
50 רפתות בגליל
5 רפתות בגבול מצרים
33 רפתות בגולן
18 רפתות עמק כינורות ועמק המעיינות
5 רפתות בקעת הירדן
27 רפתות בלכיש
65 רפתות בנגב
13 רפתות בערבה
העובדות: בשנת 2025 ייצור החלב בישראל צפוי להגיע ל־1.62 מיליארד ליטר – כ־60 מיליון ליטר מעל התכנון, וגם בתקופות משבר לא נרשם מחסור בחלב גולמי. יבוא חלב ושמנת כבר פטור ממכס, אך אינו מנוצל כי אינו כלכלי.
העובדות: הרפורמה אינה מחייבת ייצור של מוצרים מפוקחים, ופתיחת היבוא צפויה לגרום למחלבות להפסיק לייצר אותם לטובת מוצרים רווחיים יותר. הדרך להבטיח אספקה היא חיזוק מחלבות בינוניות וקטנות ופתיחת קווי ייצור ייעודיים.
העובדות: הפחתת מחיר החלב לרפתן ב־15% תוביל להוזלה ממוצעת של כ־7.5% בלבד במוצרים מפוקחים, ולעומת זאת אין שום מנגנון שיבטיח הוזלה במוצרים הלא מפוקחים – להפך, הם צפויים להתייקר.
העובדות: באירופה אין או כמעט אין מע״מ על מוצרי חלב, יש תמיכה ישירה לרפתנים ועלויות כשרות אינן קיימות – בישראל שלושת המרכיבים האלו מייקרים את המחיר בעשרות אחוזים, והרפורמה לא נוגעת באף אחד מהם.
העובדות: הפער נובע ממע״מ של 18%, היעדר תמיכה ממשלתית ועלויות כשרות ייחודיות לישראל – לא מחוסר יעילות של הרפתנים.
העובדות: הרפורמה צפויה להוביל לסגירה מיידית של כ־400 רפתות, להצפת השוק במכירת מכסות, לקריסת ערך הציוד ולפגיעה קשה ברפתנים שממילא ממונפים בהשקעות ארוכות טווח.
העובדות: הניסיון בישראל מוכיח שייבוא לא הוזיל מחירים לאורך זמן – בדגים, בשר, חמאה וגבינות – ולעיתים אף גרם להתייקרות לאחר חיסול הייצור המקומי.
העובדות: הענף התייעל דרמטית בעשורים האחרונים – מספר הרפתות ירד ביותר מ־40% בזמן שייצור החלב עלה בכ־50%, והפרה הישראלית היא המובילה בעולם בתפוקה.